פיצוחים ועישונים זה מה שרץ אצלנו בין השכנים,
גרים ביחד נושמים את התאבק,
בלי מחשבות על מטבעות ואגורות.
לא מדברים עם הכסף כי הוא שם בשביל ללכת,
ראינו כבר את השקיעה והיא אמרה לי תשמע,
אני רוצה אותך ללא שום עובדה, הראתה לי את המחילה וגם אני
רוצה, לחיות שם אתך,
אמרתי כן אין שום בעיה, בלי שום מחשבה קטנה,
היום אני מבין שהכול כבר לא נכון,
תגידי מה שאת רוצה,
זה אני או אתה,
מה שחשוב שנמשיך יחדיו
לא מחובקים אלא יד ביד כמו ידידים טובים, שעוזרים ולא שואלים
אחד את השני,
מה נשמע, אלא שואלים איך היה, ואיך היא נראתה?
שנינו מרגישים שבעצם הטעות הייתה להפסיק את האהבה
שעדיין זורמת לה בשכונה,
והשכנים כבר עזבו, הם גרים בתוך אבנים עם כתוביות מלפנים.
אהבתי אותך ועדיין אוהב,
את פה איתי גם עכשיו ללא תזוזה, אך מוארת ומבריקה,
בתוך מסגרת של תמונה.