קובי שפירא / רגליים |
מהרהרות בחוסר סבלנות:
למרות שאני מתקרב לנחיתה
עוד יש לי
חצי רגל בשמים.
כמו אכילס אלוהים אוחז בעקבי
אבל שלא כמוהו,
משחרר
ואני נטבע בנהר הטובעים,
מימיו לא מגנים עליי ממימיו.
בשמים אדוות קלות ורחף
בקרקעית בוץ עכור וסחף
המתים, רגליהם המאובנות
שתי רגליים מקורקעות
כמו פסל החרות
למות.
את הנפילה משמים אל מים
נוהגים ללוות
בבעיטות מספרת מפרפרות.
(גם צניחה היא סוג של בחירה
חופשית)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|