דרור בלומברג / געגועים לנערה |
שהיתה בת ארבע עשרה
ביום בו נפגשו עינינו
לראשנה
לנערה הזו שהשנים לא
נגעו בה, לא שינו בה דבר
לנערה שלא כבשו אותה
מאהבים גדולים
ומאהבהבים חולפים
לנערה עם ריח הנעורים
וחיוך על הפנים
לנערה עם העיינים הכחולות
הגדולות שמסתכלות בעולם
לנערה שרציתי לאהוב
לפני כולם
אני מתגעגע לנערה
לא לאישה שאת היום
מתגעגע לגעגועים
מתגעגע לפנטזיה, אוויר
להחמצת החלום
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|