מעט כחול שמים נשקף ממים
אורות זועפים על הבלי שפתיים
יושבים אנו שניים וגועים בינתיים
עוטים בחום ידיים על גוף מהול כיין
גלים גועשים וכעס אין
צוק מתנשא בחרונו עוצם עניים
אדמה רועדת מזעף כבד כפיים
לבנה מאירה על חטאי רגלים

אוי בחום גוף נעיר רוח
מנשבת לאיטה וצרה לנוח
כי בעיטה טבעת עולם שקוע
וביומה תאיר חושך בקוע
מה לאיטך שוברת ברוחנו
איך בכורחך בעמקי נשמתנו
חודרת ושוברת חוזק עצמותינו
צוללת ועורבת בבחיר צעדנו

אנפה מרחפת למשות אוכלה ממים
דגי הים בזעף צוללים בכוחם אפיים
סירה אילמת משיטה במים
רוחות דייגים כעורי ידיים
שמש נעלמת בין רסיסי הליל
קרן אור שולחת בעוזה במים
ארץ מתייפחת מיופיי שמיים
הילתה כבית ממשמע אוזניים