הוא ראה אותה לפני כן,
אך משום מה לא ניגש,
בלבו הייתה אז קשת.
אלא שהוא קצת מבויש.

הוא המתין דקה,
ואז עוד רגע...
וחלפה לה כבר שעה.
הוא רוצה, אך לא הולך לו -
הוא מתבייש מתגובתה!

והקיץ כבר הגיע
והיא לא נראית כבר בסביבה
בלבו חשש הופיע,
שמא היא לו
נעלמה?

ובסוף ימות הקיץ,
הוא הבחין בה תוך שנייה,
פעימה ליבו החסיר אז -
הוא ראה אותה שותה,
מחייכת אל שכניה,
מבטו במבטה.

מתבייש, אך משווע
להחליף איתה מילה,
על גבו הוא משתרע,
בתוך שביל
ללא מוצא!

- ולפתע
אור הופיע,
הוא פקח אז  
את עיניו,
היא עומדת שם
    מולו
ודורשת בשלומו!

חיוך עיטר אז את פניו,
מתרחב לאט-לאט...

היא הבחינה בו מקודם
מתבונן בה

ממרחק,
היא מיד אזרה קצת
אומץ
וניגשה אליו לצ'אט...

- - - וחלפו להן שנים,
והם כבר שני מבוגרים,
מתענגים על העבר,
וזוכרים דבר -דבר...

וכשנהיה שקט לפתע,
והיא נחה על ידו,
את שערה הוא מלטף אז
ונזכר בביישנותו...