ביום ראשון בפארק שבתל אביב גברת רינת טיילה עד שהתעייפה.
אמרה לעצמה אני חייבת לנוח דקה או שניים על הספסל. היא נחה קצת
והמשיכה.
אבל שכחה את תיקה על הספסל. איש אחד בשם רועי עבר במקום כשטייל
ליד הספסל וראה את התיק.
אמר לעצמו: "חייבים להביא את התיק בחזרה לאישה אשר איבדה אותו
כדי שאף אחד לא יגנוב אותו.
היא תגיע הביתה ותראה שהתיק איננו. והוא הרי כל כך יפה עם
יהלומים ממש אמיתיים".
הוא הלך עם התיק בפארק ושאל: של מי זה? של מי זה?"
רינת הבחינה שהתיק איננו, רצה מהר חזרה לפארק וראתה שהתיק בידי
רועי. ניגשה אליו ואמרה לו:
"התיק שלי!". רועי נתן לה את התיק. והיא מאד שמחה וחשבה  שאולי
תיתן לו כסף בגלל שהוא טוב לב וישר. וכך עשתה. נתנה לו כסף
ואמרה תודה.