זה הוא סיפור על נמלה קטנה.
יום אחד יצאה לה הנמלה נימה לטיול .
לילה לפניי היא לא ישנה כל-כך טוב
היא הייתה נורא עצובה.
היא הרגישה שאין לה באמת מקום אמיתי בעולם
היא יכולה לישון איפה שהיא רוצה ולעשות מה בא לה אבל בכל זאת
היא נורא עצובה
וזה נמשך כבר זמן מה.
חשבה וחשבה מה לעשות
נמאס לה פשוט להסתובב כך בעולם, הא הרגישה  שאין לזה משמעות
יותר.
פתאום היא ניזכרה שפעם היא טיילה בבית של איזו משפחה ושם ראתה
ספר שקרא ילד קטן
ובספר היה מסופר על אהבה גדולה בין נסיך ונסיכה.
לא הבינה אז מה זאת האהבה הזאת אבל היא זכרה שכאשר קראה את
הסיפור, היא חשה תחושה חזקה בתוכה שעשתה לה נורא טוב בפנים.
ואז היא החליטה:
אני אמצא את האהבה הזאת מה שזה לא יהיה ואז יותר אני לא אהייה
עצובה.
וכך התחיל מסעה בעקבות האהבה.
הלכה וטיילה נימה בעולם עברה חורף קר וגשום, עברה קיץ חם ויבש

ראתה זוגות נפרדים וזוגות מכירים
יום אחר עבר אוטו גלידה בפארק שנימה עצרה לנוח בו ובאו לשם אמא
וילד
האמא קנתה לילד גביע גלידה עם מלא סירופ שוקולד
הילד אכל את הגלידה בהנאה רבה והיה כולו מלוכלך מהגלידה, האמא
באה ניגבה לו את הגלידה מהפנים , ליטפה לו את הראש ונתנה לו
נשיקה.
נימה חשה תחושה כל-כך נעימה בפנים.
כן ! היא צהלה, זאת האהבה שאני מחפשת. האהבה היא בגלידה
ואם אוכל להשיג לי גם גלידה כזאת אמצא בה את האהבה.
טיפסה בהתרגשות רבה על האוטו גלידה הגיעה למקרר גלידות וקפצה
באומץ רב ישר לתוכו.
פתאום חטפה שוק של קור, כל כך ניבהלה נימה, כמעט טבעה בגלידה,
התחילה שוחה מחפשת דרך יציאה
יצאה בנשימה כבדה מהמקרר, ירדה לדשא והבינה שזאת לא האהבה שהיא
מחפשת.
המשיכה הנמלה בדרכה.
הייתה לה יכולת מיוחדת להרגיש את מה שאנשים אחרים מרגישים ,
לכן יכלה להרגיש את האהבה של האמא לילד, אך לא הבינה בזמנו שזה
לא בגלל הגלידה.
והיא עדיין הייתה עצובה.
וכך המשיכה להסתובב בעולם ולחפש את האהבה.
היא ראתה אהבה בהרבה מקומות אך אף פעם זה לא הצליח להישאר
בתוכה.
איך אפשר לשמור את האהבה רצתה הנמלה לדעת
אולי האהבה שאני רואה בתוך האנשים היא פשוט באה לקצת ואז
הולכת.
אלך למשהו יותר עתיק, משהו שהיה מזמן ועדיין נשאר
אלך לחפש אותה בטבע.
הלכה הנמלה לתוך יער ענק עם עצים זקנים
ראתה פריחה של פרחים יפים, פרות טעימים.
כל-כך שמחה הנמלה הייתה וחשה אהבה רבה.
כן! פה אשאר מצאתי את האהבה!
חיה לה בטוב מאושרת מאוד נהנת מהיופי והשקט המדהים
ואז יום אחד  הגיע הסתיו
פתאום התחילו העלים ליפול, הצבעים להשתנות, הפרחים לנבול,
הפרות להירקב והרוחות לנשוב.
העץ נשאר ריק וערום.
אוי זה כל-כך עצוב אמרה הנמלה
הלכה האהבה, הלכה האהבה, תמיד היא עוזבת אותי ואני כל-כך לבד.
הלכה הנמלה ביער בוכה בכי רב מרגישה שכבר אין תקווה, הכול תמיד
נגמר והטוב אף פעם לא נשאר.
לפתע נתקלה בצב זקן שנהנה מלעיסת ירק בדיוק
ראה את הנמלה ואמר לה
בואי שבי נמלה קטנה וספרי לי מה קרה לך.
סיפרה לו את כל הסיפור איך תמיד היא מטיילת בעולם וחופשייה אך
בפנים מאוד עצובה.
איך החליטה יום אחד שרק עם תמצא את האהבה היא תיהייה באמת
מאושרת
וסיפרה לו על כל מסעה על הילד שאכל את הגלידה ואז היא הבינה
שהאהבה היא בעצם באה מהאמא שאוהבת את הילד ולא מהגלידה.
אני מבין את כאבך אמר לה הצב. בואי שבי ותשמעי משהו
בכל דבר שיש בו חיים יש גם מוות ואז יש שוב חיים ושוב מוות.
האמא שאהבה את הילד תמות מתישהו
העץ שנתן את הפרי ינבול מתישהו
היום יהפך ללילה
כל  דבר הוא זמני
זה סוד האהבה
ברגע שתפתחי את ליבך לקבל את זה, תגלי אהבה מהי.
המשיכה הנמלה בדרכה וחשבה על מה שאמר לה הצב.
ראיתי כל-כך הרבה דברים בחיי כבר
חלק מהדברים עשו אותי שמחה וחלק מהדברים עשו אותי עצובה.
גם אני אמות מתישהו כל דבר הוא זמני כך אמר לי הצב.
ברגע שאוכל לקבל את הדברים אוכל לגלות את האהבה
אהבה יש בכל דבר
מה זה אומר חשבה הנמלה
אם כל דבר הוא בא והולך אז אין בעצם סוף והתחלה
מה זה אומר עליי חשבה הנמלה פתאום
כל הזמן אני מחפשת את הדברים מבחוץ מסתובבת בכל העולם ואין לי
מושג מה יש בתוכי בכלל.
ראיתי כל כך הרבה רוע וטוב , יופי וכיעור מבחוץ
החליטה הנמלה לעשות מאמץ אחרון ולצאת למסע בתוך עצמה
אני מפסיקה לחפש אחר אהבה החליטה, כבר הבנתי שהיא קיימת
הפעם אלך למען ההליכה עצמה.
ישבה הנמלה ליד אגם נעים ושקט , חייכה לעצמה ועצמה את עיניה.
וכך יצאה למסע מופלא ומרתק בותך עצמה.
לפתע התחילו להציף אותה כל מאורעות חייה
היא חוותה באופן כה חזק את כל מה שכבר קרה לה, וראתה באמת איך
כל דבר הוא זמני.
כל החומר שקיים חוזר לאדמה בסופו של דבר .
ואז היא הבינה אין לי צורך יותר לחפש אחר אהבה או כל דבר אחר.
גם אני אמות יום אחד בגוף הזה ואעבור לגוף אחר
אז למה לדאוג ולהתעמץ כל-כך
כי אני האהבה שעכשיו היא נמלה ופעם הבאה אני אהייה משהו אחר
אין בי צורך יותר למצוא משהו.
לפתע הנמלה גילתה שהיא נהנית מכל דבר
התחילה הנמלה לראות יופי בכל דבר שמסביבה ובה עצמה
כי גם היא חלק מזה , היא לא נפרדת.
פתחה את עיניה ויצאה לטיול חדש בעולם
כמה יופי יש במים הצלולים באגם
כמה יופי יש בגשם ובחורף הקר
כמה יופי יש כשנפרדים מבן זוג ומוקירים תודה על המתנה שקיבלנו
והלמידה.
בכל דבר ראתה יופי ובכל דבר חשה אהבה.
היה בה כאב לרגע קל
כואב לשחרר את ההאחזות הזאת  בחיפוש אחר משהו
ואז היא הרגישה אושר עצום
שחרור אמיתי
ואהבה לכל מה שקיים
וחמלה לכל מי שכואב לו שעדיין מחפש אחר משהו מושלם שלא יגמר
היא הרגישה אהבה כלפיי הפריחה היפה ואהבה כלפיי הפרח הנובל
מה זה משנה , עם זה פורח או נובל
זה אותו אחד, וגם אני חלק מזה.
גם אני חלק מכל הסבל בעולם וחלק מכל הטוב בעולם
היא חשה אהבה אין סופית
פשוט כי זה קיים
פשוט כי היא קיימת.
בכתה הנמלה אך הפעם לא מעצב
אלא מהבנה ושמחה
שהנה כל מה שאי פעם רצתה נמצא כאן ועכשיו ברגע הזה.