מכורתי גיא, הרים, וכרם
מכורה, קריה למלך רם
מכורתי, כציפור כנף פורשת
מכורתי, מטלטלת כבר שישים שנה

במכורתי, בנינו בית
במכורתי, יחיו בניה על חרבם
יצאו להגן בנפשם על הארץ
חלקם שבים, וחלקם לא שבים לעולם.

במכורתי, מוריה וציון ישכנו בה
פזורי העם יתקבצו ובאו בה
בניה ובנותיה עוז והלל יתנו בה
אהבה, תורה, ועמל, לכאורה ישכנו בתוכה.

מכורתי עץ פרי מוריק, וירוקים לעד שדותיה
מכורתי היא דם, דמעות, רינה ויזע
במכורתי אדם לאדם זאב, תן, וצבוע
וולד עגלה תשספנו חרב, בטרם גמל, ובטרם.

מכורתי היא בית לעם גולה זה דורות אלפיים
במכורתי מאסו בניה והיא אותם תשבר
מכורה היא לאבינו אברהם, לאמנו רחל, ולכל בני החיל
מכורתי פרשה כנפיה, יצאה לתור אחר עם אחר.


©