אנחנו נפגשים בשעות המבושמות של הלייל.
מתנשקים, שותים, מעשנים,מתאבקים
שמחים שיש לנו זה את זאת
זאת לא כזאת רעה
אפילו יפת מראה
אלופה בשחמט..
היא לא באמת אלופה
אני מסופק אים היא מכירה
מה שבטוח מהלכים יש לה
קספרוב שלי.
נושכת אותי, שורטת כמו חיה פצועה
זקוקה למרפא שלה
עיניה יפות מכל
אינני יודע את צבען
הוא משתנה כמותה.
מתנשקים, שותים, שוטים,
מזדיינים
שמחים שיש לנו זה את זאת הלייל
זאת היא שלי אם רק אהיה בן אדם
אפסיק לשתות ולשחק קלפים
ואשכח מ הסמים
אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני
אשתה למענה ולמעני.
אני מציץ עוד מעט באהובתי ישנה
ולוחש לה סיפורת
עירום למעט כוסית המשקה
שבידי
חושב איך ביום אחר
היית שלי.
מוקדש למיה יפת עינים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.