[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אנה גראד
/
שקט! אוהבים.

נתתי לעצמי להיסחף. להתגלגל מצחוק. הוצאתי את זה בכוח, במקום
הכי שקט באזור. נחתי בחצבה בין אנשים אילמים. נחיתה כואבת, לא
בכיתי. רק המשכתי לצחוק ולגלגל את עצמי קדימה ואחורה בזמן.
בארבע וחצי עם הנץ החמה, הייתי מתגלגלת מהמזרן הקשיח לעבר השקט
המופתי. ב-6 כבר התגלגלתי לעבר מזרן היוגה בתנוחת עובר ואז
אכלתי לבד. שתיתי לבד. וכך גם ישבתי. דמיינתי את מחשבותיי
עובדות במקומי. הרבה ידוע שכשהגוף משותק, המוח עושה את שאר
העבודה. לא באמת נרגעתי. הם נהנו לרחף לי באונות ולפטפט מעל
העצב שאחראי על הדיבור. לכדרר אותו, לייגע את המערכות ולהחביא
את העיסה הזאת הרחק מהישג יד אנושית.

ב21:00, כבר עזבו. הם ביקרו אותי כל יום, במשך כמה שעות. פעם
זו הייתה יממה שלמה. פעם אחרת, נשברתי. נרדמתי על המזרון הקשיח
לאחר יום כל כך שקט. התגלגלתי על המזרון, שמאלה וימינה. בלי
שום סיבה מיוחדת. האילמים חזרו לחדר, בשקט, ממש על קצות
הבהונות. סקרתי את פניהם, הם נראו שלווים מתמיד. כולם היו
גברים אמידים, נאים, וחלקם אף נראו חפים מפשע. לא פחדתי ממחסור
בנשים באזור. הרגשתי מוגנת. במצב נירוונה, עם מודעות עצמית
גבוהה מתמיד.

עשיתי אהבה עם עצמי. חתיכת אהבה. עם המשב הסגרירי שכיסה אותי
והשאיר את כפות רגליי חשופות, נתתי לעצמי להיסחף. יותר מדי
רחוק אפילו, למקומות שלא דמיינתי שאגיע. הייתי בהרי הוקאידה
ביפן. ממה שקראתי מזמן, יכולתי רק לייפות. צעדתי בקול. בדרך,
יכולתי להבחין בכל מיני אבנים מוזרות כמו אבני מוסר, למדתי איך
אומרים תשתוק ביפנית, זחלתי במכשולי סמטאות הרחוב, ולראשונה,
אהבתי.

שקעתי בחלום פשוט שהדיף ריח משכר של פשטות. חלום שנקטע. זינקתי
בדממה כמובן, מהמזרון. שמעתי הרבה קולות, הם כבר לא הדהדו
בתוכי. חלקם היו צרודים עם חזות מאיימת, אחדים רדיופוניים
כשרגליהם לא צייתניות יותר לנוהל השקט, אך הרוב בעיקר דמו
לזבובים מהזן הגרוע ביותר שצריך להשמיד. היום אחרון פה. החלום
לשקט נצחי התפוצץ לי באוזן.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
העבודה היא
חיינו







שמעון פרס


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/3/10 22:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אנה גראד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה