New Stage - Go To Main Page


השקט סורר,
רק צלילי המוסיקה,
נשמעים לאוזניי.

המילים הן מפתח,
כך לפעמים בורח,
אל עולם משלך,
עולם של מי שאתה.

מרוב לרוץ ולברוח,
נגמר הכוח,
אתה מחפש אותך,
למרות שאתה נמצא.

השקט סורר,
לא רק צלילי המוסיקה,
נשמעים לאוזניי.

קול חרישי,
אך עוצמתי והחלטי
פוקח את עיניי לרווחה,
זאת אני והמוסיקה.

זאת אני,
המוסיקה ברקע,
ואותי שומעת זועקת,
נחנקת, שותקת ומתחמקת.

מסתירה את רגשותיי העזים,
מחכה לדיבורים.
מכחישה, מסתירה.

זאת אני!
מתביישת בחולשה,
מתביישת בהעלבה,
משבשת אהבה.
זאת אני!
שראתה אותנו עד
קץ הימים,
שרצתה לגדול
ולחיות את החיים.

אין כבר שקט,
אף פעם לא היה,
הוא לא נברא,
לא בשביל "זאת אני".

כל-כך קשה ללכת, לרוץ,
בחוסר ידיעה,
באי אפשרות של מציאה,
של השקט והשלווה.
אני אמצא,אני אמצא,
את מה שאני רוצה,
עם הרבה אהבה.

ביום המוקסם הזה,
יהיה שקט פנימי
ורק צלילי המוסיקה
ישמעו לאוזניי.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 10/4/09 23:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
משוררת אלמונית

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה