מוגנת בכנפי השגרה
המבורכת, המרגיעה
נתונה במידות מדודות מראש, בקפידה
מתעוררת בבוקר אל עוד יום עבודה
לובשת כל יום מחדש את השריון הפשוט
המגן עלי מפגעי הרגישות
מתפקדת כראוי וכיאות
במלוא הסבלנות והעצמאות.

חמושה בגלולה היומית הבטוחה
השומרת אותי רצינית ונינוחה
ללא תהומות הדיכאון או פסגות השמחה
והופכת אותם לנכסי השכחה.
שוב לא אמצא את עצמי מאבדת תחושה
שוב לא אעמיד את עצמי במצב של חולשה
מוצאת את עצמי עטופה,
מוגנת מכל רע
בכנפי השגרה
עם הרגליים נטועות באדמה.
אשה רגילה. אז מה?

8.3.09