בארץ אחת, מאחורי גדר אחת, על דשא ירוק,
ישב ילד אחד שאהב לשחק ולצחוק.
אהב לרוץ, לקפוץ ולפעמים גם קצת להשתולל...
יודעים איך קוראים לו? קוראים לו - הלל!
הלל אהב לשחק דווקא על הדשא הזה מאחורי הגדר,
כי שם, מאחורי הגדר, הכל נראה מעניין יותר:

בקצה הדשא הייתה מלונה,
שם גר רקס, הכלב של השכנה.
רקס היה רץ ונובח: "הב-הב! הב-הב!"
רודף אחרי פרפרים ומכשכש בזנב.

מתחת לגדר גר קיפוד קטן מכוסה בקוצים
שהיה מתכדרר לו לכדור ומשמיע קול נשיפות ופרצוצים
(השכן אמר שזה נשמע כמו קומפרסור מקולקל,
אבל הלל לא ידע מה זה "קומפרסור" בכלל...)
לקיפוד הקטן קראו "אליקים אץ-קוצץ"
(מפני שהיו לו קוצים ושהיה כל הזמן אץ ומתרוצץ...)

יום אחד, מאחורי הגדר, על הדשא, הלל ישב,
"נראה לי שמשהו חסר פה" לעצמו הוא חשב
דשא? יש! גדר? יש! כלב נובח? יש ויש! אפילו המלונה ישנה!
אז מה חסר להלל כדי להשלים את התמונה?

רגע! לאן נעלם אליקים אץ-קוצץ הקיפוד?
אם הוא הלך לאיבוד, הלל יצטער מאוד מאוד!
הלל דן בסוגיה עם עצמו, ועם עצמו הוא התייעץ:
מה עושים כדי למצוא את מר אץ-קוצץ?
לאחר התייעצות קצרה עם עצמו, עם עצמו הוא הסכים:
יש לצאת למסע חיפושים אחרי הקיפוד הקטן אליקים!

הלל הלך לבקש מאבא גבי פנס ומימייה
ומאימא דינה הוא ביקש סנדוויץ' וכובע מצחייה
ואז, לאחר שלבש את המכנסיים של הטיולים
נשאר רק להחליט: מהיכן מתחילים?

אולי אליקים מתרחץ בשלולית ליד הברז הגדול והאדום?
לא, הוא לא שם. (אולי אימא שלו ויתרה לו על אמבטיה היום...)
אולי הוא הלך למצוא משהו  טעים לאכול בערוגת התבלינים?
(אבא לא יודע, אבל יש שם מלא זחלים שאח"כ הופכים לפרפרים
לבנים)
לא, הוא גם לא שם. הלל מתחיל להתעייף. זה לא קל לחפש קיפוד.
אליקים אץ-קוצץ הוא קיפוד קטן, והדשא הוא גדול מאד.

הלך לו הלל לנפוש קמעא בחברתו של רקס, הכלב שנובח "הב-הב!"
נשען על דופן המלונה, הוציא את הסנדוויץ' וחלץ את נעליו.
וראו זה פלא! ממש מתחת למלונה של רקס, מסתתרת לה מחילה!
ומי זה מציץ משם? אליקים אץ-קוצץ! נמצאה האבדה! והשמחה גדולה!

הביט אליקים אץ-קוצץ בהלל, והביט הלל באליקים אץ-קוצץ
ונראה ששניהם החליטו שהיום כבר אין להם יותר כוח להתרוצץ.
פיהק אז הלל פיהוק גדול גדול. פיהוק קטן פיהק לו אליקים
ובדיוק אז, אימא דינה הגיעה וראתה את שניהם מפהקים.
אמרה אימא דינה להלל: "עכשיו, אחרי שמסע החיפושים הוכתר
בהצלחה,
הגיע זמן ללכת לישון. לילה טוב, רקס. לילה טוב אליקים. חלומות
פז! ליל מנוחה!"