פוסעת על חוף הים
נזכרת בפניך
היה לנו קשר כמעט מושלם
או לפחות כך הוא היה בעיניך
כפות רגליי נטמנות בחול
מסתכלת אל עבר הים
יודעת שבלעדיי אינך יכול
שאתה מחכה לי אי שם
אבל אני? אני חזקה
אני לא נשברת
כן, זאת אומנם מועקה
אבל אני כבר אישה אחרת
מרימה צדפה ומחזיקה אותה בידי
למעשה, היא קצת מזכירה לי את עצמי
אנשים דורכים עליה ללא חשיבה מוקדמת
אבל היא? היא חזקה,
היא לא נשברת
לוקחת דף ורושמת כל מחשבה
כל זיכרון שהיה לי איתך, לטוב ולרע
מסיימת לכתוב, קורעת את הדף
מסתכלת עליו בתוך המים, צף
נכנסת אל תוך המים הצלולים
מרטיבים הם את רגליי
מתנקה מכל הזיכרונות הקשים
זה סוף כל סוף נגמר,
די. |
