כל פעם שאני נזכר בך נהיה לי רע
לא מבין איך נשארתי איתך כאילו שאני חסר ברירה
איך חשבתי שטוב לי ושאני מאושר
רגשות שחשבתי שמוכרים לי גרמו לי להרגיש לעצמי כזר
אני לא מי שאת חושבת
כמו תמיד משו לא לרוחך ואת מוחקת
תמיד להאשים אותי שאני זה שבורח
אני לפחות לא אחד שבוחר לשכוח
כל פעם שאני נזכר אני לא מבין
הייתי בן זוג למופת, הייתי אמין
נתתי את הנשמה ואת הלב
וכשלא היה לי טוב החלטתי שאני עוזב
ולא כמו בעבר הפעם את אשמה
לא הרבה אנשים מסוגלים לגרום לי להרגשת תסכול כל כך איומה
אני בחור חזק אבל אני לא כל יכול
אני תמיד מוכן לעזור אבל לא מוכן לסבול
ואני מדחיק ומשתדל
ואת כל החרא של העולם בסבלנות אני אוכל
וכמה כבר אני יכול להתאפק
כמה אני כבר יכול במועט להסתפק
אני גם צריך לקבל ולדאוג לעצמי
את איי פעם חשבת שזה קשה גם לי?
לבוא בטענות זאת המומחיות שלך
שכולם ידעו כמה זה קשה לך
ואיך תסתדרי ואיך תתמודדי לבד
הרי תמיד היית צריכה שמישהו יחזיק לך את היד
וכל התדמית של הילדה הגדולה נשבר לרסיסים
וכל הרגשות בלב מתמוססים
והנה אני שוב אשם
זו הייתה הקונספירציה שלי, להתנקם
לשים לך רגל ולהכשיל אותך בכוונת תחילה
הרי אף פעם לא הייתה בינינו אהבה גדולה
בסך הכל את חיית את חייך ואני עמדתי והסתכלתי מהצד
פיזית היינו ביחד אבל נפשית הרגשתי לבד
לא באמת נתת לי להרגיש אותך בתוכך
אולי היה לך קשה להקדיש לי קצת זמן מזמנך
וכל אחד בתורו היה ממלא את המטלות
שחס וחלילה לא יהיו רשלניות נוראיות
שוחררת שלום וסדר מופתי
ובפינות שלך היה בלגן נוראי
ולחשוב שהיינו הזוג המושלם
אנשים לא מצליחים לחיות בינם לבין עצמם
ולשפוט אותי כשצופים מהצד
מה היה כל כך מושלם ומיוחד
בטח שלא ראיתם את הריקבון
האושר והאהבה ובעיקר את השיממון
ואת הקרנת שהכל מעולה
היית מהופנטת בלי לשים לב שהמצב חולה
היית אטומה ונתת ליחסים לגסוס
וגם כשניסיתי להציל אותם ידעת עלי לכעוס
אז בסדר אני יודע את ליבך לשבור
את ידעת איך לזרוק את היחסים שלנו לבור
אני עזבתי את הספינה הטובעת
ואת נשארת חסרת אונים ולא מודעת
אם היית עוצרת לשנייה וחושבת
האם את באמת מאושרת?
ואם כן אז האם אני מאושר?
האם הלב שלי עוד לא נשבר?
האם את לא עושה משו נכון?
האם זה עוד לא מאוחר לפיתרון?
מצטער זה כבר מאוחר
החשק שלי כבר מזמן נגמר
ואם עוד לא הפנמת, אני לא פה
ואל תנסי לחפש כי לא תצליחי אותי למצוא
מהיכרותי איתך את גם לא תחפשי לעולם
וכעט אני כבר לא קיים
אני מקווה שלא אצטרך לחשוב עלייך כדי שלא ארגיש רע
זה לא העולם שאנו חיים בו בלית ברירה
זה אנחנו שקובעים את גורלנו
ואין איזה אל שיקבע את עתידנו
ואם קרה מה שקרה כנראה שזה לטובה
ומה זה משנה אם הייתה או לא הייתה אהבה
זה נגמר, נחתם ונסגר
זה סיפור שלעולם עוד לא יסופר
מבחינתי אני סיימתי את הסיפור בטוב
רק חבל שקרה שפשוט אותך הפסקתי לאהוב.