גבריאל פרידום / רק אני והים |
מול ים לבן, שוכב גבוה
רוצה בשמיים לנגוע
רק אני והים, והיתר נעלם
הדלתות נפתחות, העיניים כבר אדומות
הגליל נגמר ואני מרחף
אף פעם לא מאוחר
רק אני והים, והיתר נעלם
הכל נעצר, והדרך נראת ארוכה מבעבר
התוכנית כבר לא מביטה לאחור
נעלם הענן השחור
רק אני והים, והיתר נעלם
ההד שלי הוא אני, והוא רואה את עצמי
נתלה באילנות גבוהים, לא בסמרטוטים
רק אני חיי, השאר מתים
רק אני והים, והיתר נעלם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|