כולם משוכנעים שהם צודקים
אבל הם לא יודו בזה
אז הם יגידו על עצמם כל מיני דברים
הם יגידו שהם מוסריים
שאכפת להם מאיכות הסביבה

ואז הם יקומו למחרת בבוקר
ישתו קפה ממפעל שמזהם את האוויר
יחתכו ברמזור את זה שמלפניהם בדרך לעבודה
ולא ישכחו לצפצף לו כל הדרך לצומת הבא

והכל בשביל שיזכור
שאבא שלו לא הבעלים של הכביש
ושאתה לא נולדת אתמול
ושבשום פנים ואופן אי אפשר למכור אותך בשקל

ואז כבר תהיה די עצבני
ותצעק על העובד הזר שלך
זה שעובד בשכר מתחת למינימום, בלי ביטוח
רק כדי שתוכל להחליף מכונית כל חמש שנים
אבל הוא לא יהיה שווה את הזמן שלך
כי לך יש עיסוקים קודמים

ואישתך,
היא תזכור להתקשר אליך בדיוק כשאתה עסוק
ואז גם עליה תצעק
ותגיד דברים שאתה לא באמת מתכוון אליהם אחר כך
אבל עכשיו זה מוצדק

בדרך הביתה יהיו מפגינים
והם יחסמו לך את הכביש
ואתה תרגיש את הוריד שבמצח
ולא תבין מה הם בדיוק חושבים
הם כנראה לא צריכים לפרנס משפחה
אם יש להם זמן להחזיק שלטים

ותגיע הביתה כבר די עייף
כי כל הכעס לקח ממך את האנרגיות
ותראה חדשות בארוחת הערב
הן אף פעם לא יהיו טובות

ואתה חושב שאולי הגיע הזמן לרדת מהארץ
ולשכוח קצת מהכל
מהפקקים, מהמפגינים, מהבלאגן
אבל לא תעזוב, כי אין לך ארץ אחרת

ועכשיו אתה כבר די מבוגר
ועם כל מה שהרווחת על חשבון אחרים יש לך מספיק
והילדים כבר מזמן עזבו את הבית

ועכשיו זה רק שניכם אחרי כל כך הרבה שנים
אבל כשנגמרו לך הסיבות לכעוס,
יצא שעצרת אי פעם לחשוב -
מהי מהות החיים?