כולנו מחכים שהיא כבר תדפוק בדלת.
תגיע במלוא הדרה.
תפרוש אלינו ידיים,
תאסוף אותנו אליה,
תחבק אותנו,
תמלא אותנו,
תהיה איתנו,
תהיה שלנו.

תישאר איתנו, לצדינו.

תחבק שנרעד.
מקור. מעצב. מבכי.

תחבק כשקשה.
תחבק שנאהב.
תחבק סתם כי זה אנחנו.

נשאף אותנו לתוכינו.
נצמיד אותה אלינו.
שלא תלך לנו, מאיתנו.

נאחז בה,
חזק.
כשקל,
כשפשוט
כשקשה.

ועוד נזכה לאהוב מקרוב.
רק הזמן ידע אם זה רע או טוב.
הזמן שמכתיב לנו את היום והלילה.
מכתיב לנו את החיכיון.
מביא לנו אותה הכי גדולה.
הכי יפה.
הכי מרגשת.

ולא ידענו שבעצם -
לא ביקשנו כלום רק אהבנו,
הימים עברו בשתיקה,
ימים מלאי אהבה.
אם ידענו אז לא ידענו
אולי,

היא בעצם, כאן ממש מחכה.