על ארבעה בנים דיברה תורה:
אחד חכם,
רשע ותם
ואחד שאהב.
מי שכתב:
"כשאת בוכה את לא יפה"
כנראה לא היה מאוהב
באותה תקופה.
אמר האוהב לאהובתו:
בואי נתנשק כשאת חולה
ונתחבק כשאת מזיעה
ונשכב הכי הרבה שאפשר
ואני אתפעל
כשאת כועסת
וכשאת בוכה
וכשאת רק מתעוררת משינה.
כי האהבה נועדה לטיפשים
אבל גם לנבונים
וגם למכחישים.
כי האהבה משטה בחושים.
אמר האוהב
לאלוהיו הגדול:
אינני
אינני רוצה לשאול. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.