כל היורשות הצעירות הלכו לישון
ואז ברחתי די רחוק, לאן שלא רוצים אותנו
ואת היית לי אינסולין כשהם יחליטו מי ילך ראשון
ניקו לי שליש כי לא הייתי פה לפני, ואני לא פה בגללי
אני פה רק כי אני לא אמור להיות פה, כי אני לא אמור להיות פה
וזה לא קל
זה לא פשוט לחיות על ארבע
זה לא פשוט לגרום לאלוהים להתחנן
החיילים פה לא מתים. הן סתם הולכים לעזאזל ואז חוזרים בבומים
נתקעתי עם האנשים המחייכים
אם תסתכלי תראי הם לא כל כך שפויים והם כבר לא כל כך רוצים
אותי סביבנו
כי אנשים טובים תמיד גומרים בחוץ. ולי נשאר רק אופק לאחל וראש
כואב
היה הייתי, היה נגמרתי
חבל...
חבל...
חבל מאד... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.