נכנסתי לחדר והדלקתי את האור. לפנים שלי היה צבע מוזר. זה
כנראה בגלל המכות שחטפתי היום בבוקר. חח האיפור נמרח לי על כל
הפנים. אני צריכה מחר ללכת לרופא שיניים נשברו לי הכתרים
החדשים. הוא היה חייב לדחוף לי את הראש לשולחן?
אני זוכרת איך הייתי לפני שעברתי לגור עם המאמי שלי. בחורה יפה
כזאת. עדינה. הוא לא היה מכה אותי אז. אני גרה איתו כבר חצי
שנה.
יפה אני כבר לא כל כך. מאז שאנחנו גרים ביחד הוא הפך לאלים
מאוד האמת. אבל אני אוהבת אותו.
למרות שהוא נוהג לבוא אלי ולתת לי כאפת שטות כמו אז. מכה כואבת
אומנם. אבל אני יודעת שזה מאהבה.
אני זוכרת את היום בו נכנסו לדירה. לא רציתי לשכב איתו והוא לא
הסכים לשמוע. חברה שלי אמרה שתיארתי אונס. אז הוא קפץ עלי. ביג
דיל. לבשתי אז את הטייץ הארוך היפה ההוא בצבע לבן. סקסית
אמיתית כזאת. הוא קרע אותו ממני. הפך אותי. הדביק אותי לקיר
וחדר למרות שביקשתי ממנו שיפסיק. אני חושבת שהוא היה עצבני
מהמעבר. בגלל זה.
כשסיים וגמר בתוכי. הייתי קצת חבולה בידיים וברגליים ואוי הפנס
הזה שקיבלתי מהראי. כאב אכן. הוא רק יידע אותי שמהיום והלאה
אנחנו ממשיכים לפי החליל שלו הוא קרא לזה. הוא הצביע על הזין
שלו ואמר בקול בטוח. "אהובה. זה המלך." ואני הסכמתי. כי אני
יודעת שהמאמי שלי אוהב אותי ולא רוצה להזיק לי.
אז חצי שנה זה כבר כך. אני בטוחה שהוא ירגע. אבל אני שונאת את
החברים האלה שלו. אחד מהם הפסיק לדבר איתו אחרי שהתווכח איתי.
משטרה אמר לי להזמין.
יום אחד כשהוא והחברים שלו צפו במשחק כדורגל הוא קרא לי וביקש
ממני שאמצוץ לו לפני החברים שלו. לא הסכמתי והוא דחף את הראש
שלי בכוח למכנסיו. אז עשיתי מה שאמר. המאמי שלי חוזר עצבני
מהעבודה ואני צריכה לספק אותו. אחרי הכל אני האישה בבית.
אז הוא מרביץ לי עם המגהץ מדי פעם או מחטיף לי בוקס. כל
הסימנים הכחולים עוברים הרי בסוף.
אז פעם אחת הוא שבר לי את האף במכה רצינית. גם ככה לא אהבתי את
האף הזה.
ואז בשחזור עשו לי אף ללא גבשושיות. סולד כמו שרציתי. כמו
שמאמי אמר שיהיה לי.
אז שריטה פה ושם בפנים. ופנס בעין ימין שעדיין לא עבר כי הוא
מכה באותה העין.
והשריטה על הקעקוע בצורת לב ביד ימין.
זה בסדר. כל עוד מאמי מודה שהוא אוהב אותי.

בעצם זאת לא אני שמסתכלת במראה. זאת אני מתוך התמונה שמדברת.

הוא קורא לי. עדיף שאלך. מעניין מה הוא צריך המאמי שלי. וגם כי
אם לא אגיע בזמן. הפעם הוא באמת יכה אותי.