איך הימים עוברים ללא שוב
פעם הציפייה הייתה למשהו אחר
שנים על גבי שנים הזמן לא היה חשוב
עכשיו רק רודף אחריו, מאחר
איך האותיות במכתבך דוהות
והשוליים מצהיבים, גם ריח הבושם התאדה
אך למילים יש עדיין את אותה המשמעות
כמו באותו בוקר של קריאה ראשונה
איך העיניים מתעייפות מלהביט בפנייך
צעירות יותר, קורצות מתוך תמונה
והחפצים שהשארת בחדר כמהים אלייך
ארוזים בשקית ניילון צבעונית, כמו במתנה
איך הגשם הוא שוב הגשם הראשון
את אמרת שתחזרי כבר מלפני שנים, הבטחת
לא עוצם את עיניי, מנסה לא לישון
עוד יום עבר, 3285 כאלה מאז שנעלמת |
