כי אין טעם
לנסות ולהיסחף בזרם
שאיננו קיים.

על אף הכמיהה
והמשאלה הכאובה
שיהיה זה
זרם שוצף וגועש
כזה שלא ייתן להתנגד,
שייקח הרחק
אל מעיינות
האהבות הטהורות
וישכיח את העכבות,

על אף כל הניסיונות
להיאחז באשליות
לגעת ולו רק לרגע
ולא יותר
בשלווה הכמוסה
בקסם המלאכותי
הלא נודע,

אין זה אפשרי
לברוח מהשממה.

ברגע שכף הרגל
הפצועה והמדממת
תטבול בזהירות
באותו זרם
בתוך נהר האגדות
בתקווה פתטית
ומאוסה
תיווכח היא
שאותו זרם
שקיוותה למצוא בו
נחמה יחידה
וחמימה
איננו קיים
ואפילו לא נהר
לטבול בו
כי אם זרזיף
ואפילו
לרחוץ בו,
ולו רק מעט,

לשטוף
את הדמעות

לא תוכל.