|
האמת הקצרה ביותר
הייתה הסוד החבוי שנגלה אלי בפניך
דמיינתי את נפשי תלויה גלוי בחוצות העיר.
אפשרות קלושה למשהו אמיץ.
אך אני לא כך ואתה כל אלה
הכמיהה המעוותת שלי.
אתה הפחד והטרוף הגדול.
גם אני רוצה להיות תלושה וזועקת
אך אני לא כך ואתה כל אלה
אני לא תולה את השמש שלי על עמוד בכיכר העיר.
אתה האומנות שמתפרצת
האומץ לגעת ולהתפרק
הניקיון הכפוי, החלום השפוי
בתוך סופת רעמים חסרת פשרות
לוקח מיד את מה שבא לך
אוכל בפה מלא עם יד מושטת לעוד
אתה לא כל אלה, לא כל מה שנדמה לי
אני הפחד ואני הטרוף
אני השקר הזה.
אני ילדה קטנה משתוקקת
תמימה כמו זאב בתחפושת
מזילה ריר מתאווה
למראה פניך
מביטה בך ואומרת- את זה אני רוצה..
ומאיים כמו כבשה עירומה
אתה מביט בי
ורואה זאב בתחפושת
משתוקק אליך בחזרה.
אתה רוצה שאפחד ממך
אך אתה פוחד ממני יותר כרגע
ולרגע
אתה מראה שלי
ואני שלך
והקנאה הזולה שלי
מרימה את ראשה הרקוב
אל מול אמת חייך
האמת הנקיה ביותר
אתה המראה שלי
ואני ילדה קטנה ומשתוקקת.
|
|
תגידי, את באה
לפה הרבה?
אדולף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.