רע לי,אבל אשתוק ואחייך כדי שלא תדעו

שגם השמחה הזאת נושאת איתה כל כך הרבה עצב

אדבר על נושאים אחרים כדי שלא תשאלו

ולא אסביר דברים שלא תבינו.גם לא תנסו, בעצם.




אני אצחק מהבדיחות גם אם הרהרתי ולא הקשבתי

אני אשמח גם אם בפנים זה עוד כואב

אני אשמור הכל בבטן, את הדפים מזמן שרפתי

ואת מה שעוד נשאר ימחק הגשם השוטף




לא אספר כי זה לא יעזור

לא תוכלו להבין או לנחם

מה שנעלם כבר לא יחזור

תפסיקו, גם אני הפסקתי לרחם.

אני אצבע את הקירות

בצבעים כתומים של שלכת

הם היו היחידים

שהבינו בלי לשאול

אני אשים משקפיים כהים

כדאי שלא תזהו את העיניים

ואברח רחוק מהכל.

ובסוף העולם, בממד האחר

אני אחזיר לאחור את הזמן

אתקן ואחזיר ואבריח רחוק

את כל מה שכאן אי אפשר.

ואחרי שיעברו שנים

ותשכחו מי הייתי בכלל

הוא יבוא וילחש לי בשקט

"חבל."

הוא יעלם ואני אחייך בנחת

מבלי להוציא מילה

חבל שכשאני כבר שכחתי,

נזכרת להגיע למסקנה.