|
נקפו כאן לפני בדרך הזו.
תמונותיהם ניבטות מתוך גזרי עיתונים ישנים.
שפתי דרכיהם ניכרות בראש ההר ההוא,
מזבחם נבנה בידי עמל בשדות העמק.
לי לא השאירו סימן.
איך לנהל את הזמן?
איך לאהוב?
למה צריך לעזוב?
גופי צרוף לכל אורכו בטביעותיהם
תאיי מביאים דף אחר דף את הצלחות ההיסטוריה.
כאבותיי נבחרתי להמשיך ולצעוד
אבל לאן ?
לי לא השאירו סימן.
איך לנהל את הזמן?
איך לאהוב?
למה צריך לעזוב?
כספר ללא מקרא אני נושא עמי את סודם
לאן אובילו? |
|
|
- הפרופסורים
שובתים כבר
שבועיים לפחות
- אם אין לחם
שיאכלו עוגות
-מה אתה מבין,
יא דפוק!
משוב עצמי במגרש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.