לירן קובילר / לפעמים, תמיד |
ומעורר בי סערה
ואז הכל מרגיע
במבט
בנשיקה
לפעמים אתה סוגר
ואני קצת אבודה
אבל אז אתה חוזר
ואני
שוב שקטה
אבל אתה תמיד עושה לי
פרפרים והתרגשות
תמיד אתה כבש אותי
כבר בחיוך
אז לפעמים זה פחות
ולפעמים זה קצת יותר
העיקר שאתה תמיד חוזר
לפעמים אתה שותק
ואני מדברת עם עצמי
אבל אז אתה מתעורר
ומדבר איתי
לפעמים אתה לא
ואני כן
ואני סתם
ולפעמים כשאני פה
אתה שם
אבל תמיד אתה מזכיר לי
את הנשיקה הראשונה
תמיד אתה מעיר בי רגשות
אז לפעמים זה טוב
ולפעמים זה רע
ולפעמים נדמה שאין ברירה
ולפעמים זה מסובך
וזה קשה
וזה מכאיב
ולפעמים
תמיד
אתה איתי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|