|
אני כותבת לה כי אף אחד אחר כבר לא מקשיב
אני כותבת לה שיר.
אני כבר לא זוכרת
האם זה פולנית שהיא דוברת
או יידיש או לדינו או אולי אנגלית
היא גם אני יודעות בעצם זה יותר כבר בשבילי
אני רוצה לכתוב דברים שמחים
ואיכשהו תמיד זה נגמר בבכי
אך צריך לי לקפוץ על כל הזדמנות
אנשים לא אוהבים לשמוע בכיינות
כשהם שואלים מה נשמע הם לא באמת רוצים לדעת
שאין לי מנוחה, עתיד, מחר, אני תלויה בגובה מאה אלף רגל
ומתגעגעת - - -
אני כותבת לה כי אין בעצם כל-כך מה לומר
אני כותבת לה הכל כל-כך קשה וזר
אני כותבת אם אפילו כבר אותי זה מעייף
ראי איך לילה רודף לילה ואיך יום כל יום רודף
אני חושבת שאפילו היא כבר לא קוראת ובטח שמזמן לא טלפנה
נכון שגם אני כותבת כבר רק פעם בשנה |
|
|
מה זאת אומרת,
את לא בשלה? מה
את, גויבה? למה
שלי והחבר שלה
כן, ואני ואת
לא? מה זאת
אומרת אני לא
עושה לך את זה?
יא חתיכת בתולה
מזדיינת!
"השנון" בויכוח
פנימי עם יד
ימינו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.