[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שחר צוק
/
שענית

הפסקתי לענוד שעון. הכלי האוניברסאלי התברר כלא מועיל כלל.
הייתי בת שש כשלימדו אותי לקרוא שעון. אהיה בת מאה- ואף אחד לא
ילמד אותי לקרוא בני אדם. איך מודדים זמן?
געגוע נראה לי כמו נצח, הנראה כרגע חולף, אתמול מרגיש כהיום
וכולי.
מעולם לא תיארתי שדקה יכולה לעבור בכל כך הרבה אופנים שונים:
פעם מהר, ופעם לאט` פעם היא מנצנצת לחלקיק רגע, ופעם כאילו
הזמן קפא בה.

אין לי צורך בשעון. טיק טק הוא פועם. איך פועמים ככה: אותו
דבר-אחרת?

זמן מעיק. הוא חומק, נגמר או מאיים. אני אגדל לתקן שעונים. את
כולם אקלקל, את כולם!
לא צריך זמן. לא צריך נצח.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זכור! אם את
מעתיקה מחבר
שלך, את מעתיקה
מחברה של חבר
שלך, ומחבר של
חברה של חבר
שלך.

ואחד מהם יכול
להיות אהבל!


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/3/10 21:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחר צוק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה