[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מורי איפלה
/
בכי דועך

באיזשהו שלב התמוטטתי.
הכל היה שקט מבפנים,הלב נרדם, העיניים נכבו, השפתיים הפכו
לסגולות, העצמות הרפו ומבחוץ הכל רעש, כל המכשירים, הדמעות של
האנשים, החיבוקים האחרונים, הצעקות.
הרבה אנשים באו לקבר שלי, להעניק לי כבוד אחרון, כי עם השנים
הם יתרחקו ולא יבואו שוב.
כולם באו, המשפחה, החברות, הידידים, האנשים שאני מכירה, אפילו
האנשים שרבתי איתם למשך תקופה. כולם באו להעניק לי כבוד. הם
בכו בשקט, ראיתי שקשה להם. הם יתגברו אני בטוחה. הכול עוד יהיה
בסדר. הדליקו לכבודי נר. הנר דעך עם הזמן וכך גם הרגשות של
האנשים האהובים. את העיניים שלהם לא ראיתי יותר. את הקול שלהם
לא שמעתי יותר. את המחשבות שלהם לא דמיינתי יותר. את הבכי שלהם
לא ניגבתי יותר. את הבדיחות שלהם לא צחקתי יותר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אז זהו, שלא.





אלוהים בשיחה
אינטילגנטית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/2/10 21:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מורי איפלה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה