והנה שוב היא באה אליי בחיוך שובה ומסתורי
היא מסתכלת לתוך עיניי, וכאילו רואה את כל מה שעבר עליי
''יהיה בסדר'' היא לוחשת לאוזניי ומנשקת את לחיי,
והנה שוב היא מסתערת איתי על הסדינים,
ובאמצע הלילה עוזבת שוב הכל, חסר לה טעם בחיים,
והנה שוב באותו בוקר, ריח בשמה על הכרית,
אני מריח אותו, ומחפש אותה בזיכרוני,
ולאן היא נעלמת כל פעם?
אולי לאותו אחד, שלקח אותה ממזמן, ולא מוכן לוותר עליה בשבילי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.