את הזרדים אלטש סביב קברך
את הפרחים אניח לידך
את הנרות אדליק רק לשמך
כי אולי בכל זאת, אתה, תישאר אתה
אם אין עוד יום אחד שקשה לי
אני לא אשאר אני, כי זה כל מה שיש לי
את המראות סביבך אעמיד,
כדי שתוכל להביט בפרצופך תמיד
זה לא שווה שום דבר, כי המחר של אתמול,
נשאר אותו מחר... גם עם מגיע עוד יום חול...
אז בכל זאת אומר רק לך
את שמך אלחש לך מול אומללותך
והנה מגיע אותו פזמון ישן, ישן
שלא ייגמר, לא ייגמר לעולם
את הזרדים אלטש סביב קברך
את הפרחים אניח לידך
את הנרות אדליק רק לשמך
כי אולי בכל זאת, אתה, לא תישאר אתה. |
