את קמה בבוקר לעוד יום מחודש עם חיוך על הפנים,
הוא מראה אהבה והינה עוד מריבה והכללים לא משתנים.
הוא לא מבין, מקבל, משמח אותך, הוא לא יודע עד כמה הוא פוגע
בך,
מחכה כבר שיגיע יום שהוא יתפכח ואולי רק כך...

את תביני שמגיע לך יותר,
כל הרע הזה את תום ליבך גומר.
המעט שבך עוד נותר,
עוד מעט וכבר לא נשאר, ממנו שום דבר
זה לא נגמר.

את עוברת משבר אחרי משבר,
ונלחמת על קשר וזה לא עוזר.
כי מתוך הקשר לך צץ לו אויב,
שמוכר בכנות עד כמה הוא אוהב.

הוא לא מודע לפצעים, כלל לא מודע לדמעות,
את אוהבת אותו על אף כל המגרעות.
ואת אינך קולטת לא לרגע או לשנייה,
שמגיע לך הרבה יותר מכל המועקה.

מתי תביני שמגיע לך יותר?
כל הרע הזה את תום ליבך גומר.
המעט שבך עוד נותר,
עוד מעט וכבר לא נשאר, ממנו שום דבר...
זה לא נגמר!

ועכשיו לשנייה עצמי עינייך בבקשה,
תנסי לדמיין את זאת ההרגשה.
שעם בחור אחר מתגשמת הפנטזיה של שניכם,
זה אולי יהיה קשה אך לפחות הוא יילחם.
כי הוא איתך ירצה ביחד שתהיי את מאושרת,
כי מגיע לך יותר זאת לך אני תמיד אומרת...

כן אז תביני שמגיע לך יותר!
כל כאב הלב בין רגע ייגמר.
המעט שבך נותר,
רק ייתגבר כי מאושר, ואז הכן כבר שום דבר...
שוב לא יכאיב לך, זה נגמר!