מפחדת מהיום שתעזוב,
מרגעים שמתיישבים על הרחוב
ואחרי כל מה שאמרת
מה נשאר לי לדעת?

עלי האזדרכת שורקים
דיי כבר רוח
כשהם תמיד נופלים
ברגע הלא נכון,
על האדמה כבים
עלים של שתיקות
שלא יודעות מה לומר
בעת הפרידות.

מפחדת לאבד את התחושה
שזורמת מאותה הנגיעה,
פתאום אתה מפנה לי את הגב
והנה מגיע עוד עצב נוסף.

עלי האזדרכת בורחים
מהרוח,
לא מצליחים ומתנתקים
ברגע הלא נכון,
בהגיעם לאדמה מתקמטים
ולא נותרות תשובות,
עוד לדעת לא נשאר
והנה חוזרות השתיקות.