ופתאום, ככה,
זה התהפך.
באותו מקום, באותה רחבה,
לא עוד.

אתה נראה לי סתם.
מוזר.

טוב מידי כדי להיות אמיתי-
החופש הפתאומי הזה.

היתכן?

אני מרגישה פתאום מאושרת,
כאילו לעולם לא זרמת בי.

זה בגלל שראיתי אותך באור אחר?
עם תספורת אחרת?
לא ייתכן שזה כל כך רדוד ופשוט,

הרי כל חיי רציתי להיות כזאת פשוטה,
שדברים פשוט יקרו,
גם אם זה לא הגיוני.

יש תקווה פתאום לדברים לא צפויים.

מדהים. מדהים הדבר הזה- החיים.