יכולתי לראות את זה בא
אבל
בכל זאת
חשבתי שאני יכולה להיות בטוחה
אבל
עדיין
זה קם לתחייה
והיה ער כביום היוולדו.
רסיסים של השתלטות מוחית
דורשת.
חושקת.
ולא עוזבת במנוחה.
אבל עדיין
זה לא תירוץ.
אני נותרתי שם
כחפץ.
עם פנים
בלי צורה,
עם שיער
בלי צבע,
עם גוף.
ועדיין זה לא תירוץ.
18/9/07 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.