די, נגמרת הסיגריה
על גשר פי המתוח
תקועה בין שיניי, מתעשנת.
יד, מסתעפת בגרוני
ופורטת בציפורניה על מיתרי הקול.
מחפשת את צווחתי החמה
האותנטית.
שוב ושוב.
אני נסוג אל הקיר בלפיתת היד
השעירה קמעה, מול קהל מתבוננים
באקסטזה.
הסיגריה נגמרה.
מישהו מטיח את ירכיי, עיניי
את איבריי הפנימיים באדמת אפר
ומבעיר אותי בלהבה.
אני מהרהר
דועך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.