קיר א, האדומה והירוק
קיר ב, הירוקה והכתום
קיר ג, קלקיליה והסגול
קיר ד, הכתומה והכחול
הפסל, ''לגו'' מקוביות החומה
בזמן הצבת התערוכה והפסל
תערוכת גמר בית ספרית של אומנות שימושית לקראת הבגרות, נושא התערוכה הוא
גבולות.
בתערוכה הוצג מחשב שנתן מצגת שסיקרה את כל אומנות הרחוב שנעשתה לקראת
התערוכה, בין היתר מדבקות שמציגות סמל של החומה בצבעים שונים.
האדומה
http://stage.co.il/Stories/537271743
כתומה
http://stage.co.il/Stories/537313885
ירוקה
http://stage.co.il/Stories/537313758
הסגול
http://stage.co.il/Stories/537287808
הירוק
http://stage.co.il/Stories/537287703
הכתום
http://stage.co.il/Stories/537313740
הכחול
http://stage.co.il/Stories/537289072
קלקיליה
http://stage.co.il/Stories/537313890
גבולות:
בעבודותיי ניסיתי לבדוק גבולות.
אני מציגה תערוכה שהיא אמנות פוליטית, עם דגש מסוים על אמנות רחוב.
את הצילומים של ציורי הרחוב צילמתי באל חאדר כשהייתי שם בהפגנה נגד הגדר,
צילמתי את הילדים נוסעים באופניים ומטיסים עפיפונים, רציתי לבנות, על הניגוד
שבים הנורמאליות שבחיי היומיום שלהם, ובמצב הלא נורמאלי של חיים תחת כיבוש, או
בצילו, או מתוכו.
מצאתי שהחומה היא הכל , היא מטא-מטאפורה.
אפילו הצילום המשתמש בנתמך טכנולוגי להגיע לאחר היא חומה.
חומה היא סמל לניתוק, ומייצגת מבחינתי בין היתר את הניתוק לעם הפלסטיני, ואת
העיוורון שלנו כלפי המצב כפי שהוא, אל ה'צד השני' של הגדר.
הושפעתי בין היתר מהרעיון של לארי אברמסון שהוגה את הסטודיו כמעבדה לזיהוי
פלילי אליו הוא מביא ''ראיות'', את הצילומים שצילמתי שם ניסיתי לצייר באופן
שמחזיר להם את האנושיות אבל גם מפרק אותם ושולח אותם לדיון בציור - על ידי
פירוק מגבולות ויצירת ציור כתמי ולא היררכי.
רציתי להעלות לדיון את מרכיב התשוקה, תשוקת הכיבוש והבעלות, ולשם כך ציירתי את
ציורי הנשים. הן מבחינתי יוצרות מימד חדש, בגבול שבין סגנונות הציור בשמן,
ציור המוגדר הריאליסטי לבין הציור הספונטאני, אותנטי ורגעי.
ועם זאת לגבול בין הטכניקות של הצילומים, הפער שבין סנאפ שוט לצילום מבוים.
הפער בין החיים בכיבוש והחיים בתור כובש, שהוא הבורגני, המיני, היציב.
רצתי להציג בסופר נוכחות את החומה.
בנוכחות של פופארט, של משחק ילדים כך שנפסיק לראותה כפלא של תצוגת כוח
שרירותית של ה''מבוגרים''. כך במדבקות, וכך בפיסול.
בנוסף לכך המימד המשחקי, הפופ ארט, וההומור שבצבעוניות עזה מבחינתי ניסה
להעביר מסר שהוא מצד אחד הכנסת החומה לחיי היומיום, להזכיר שוב ושוב את הנושא
בתור דבר שנמצא בחיים שלנו באופן החשיבה - הגזענות.
ומצד שני להוציא את ההחומה מהקשרה, ולהכניס אותה להקשרים נוספים, שהם לא בהכרח
פוליטיים.