...
האמת?! את האמת אתה רוצה? אז כן, האמת היא שאני פגועה ממך, כך
שאם לזה התכוונת - הצלחת, ברכותיי. האמת היא שאני מרגישה כאילו
מישהו התיישב לי באמצע בית החזה ודחף כלפי מעלה את כל האוכל
שעדיין לא הספיק להתעכל. האמת היא שאני מרגישה כאילו כל מצמוץ
שאחסיר יעלה לי בגלון של דמעות. ככה אני פגועה ממך. אבל משהו
בי, משהו שאין לי הסבר עליו, עדיין רוצה שיהיה לך טוב, עדיין
כמהה לראות אותך מחייך ולשמוע אותך צוחק (גם אם זה לא בגללי),
ועדיין מקווה שכשיקרה לך דבר משמעותי בחיים, אלי תרוץ לספר
עליו ראשונה.
אתה יודע, גם לי יהיה ממי לחייך ולצחוק בקרוב. יהיה לי מי
שיחשוב עלי, שישמח כשיראה אותי, שיסתכל לי בעיניים כשנדבר
ושבאמת יהיה לו אכפת ממה שאני אומרת. יהיה לי מי שיקבל את כל
כולי וייתן לי את כל כולו... ואז כבר פחות ופחות יסקרן אותי מה
שתרצה לספר לי, ואולי אפילו לא אהיה שם כדי לשמוע אותם.
ורק שתדע, אני חושבת שזה נורא לחיות כמו שאתה חי. לא לעצום עין
אלא אם כן אתה לבד כדי שלא תהיה במצב שרואים אותה בלי שאתה
רואה בחזרה. עד שסוף סוף מגיע זה שבאמת מוכן לתפוס אותך אם
תיפול, אתה רק עסוק בלהוכיח לו ולכל שאר העולם שלעולם לא
תיפול. משהו בי אומר, וזה משהו אחר מהמשהו הקודם למרות שגם
למשהו הזה אין לי הסבר, שלעולם לא תיתן לאף אחד לתפוס אותך, גם
אם תיפול.
אז בהצלחה בלעמוד על המשמר 24 שעות ביממה, מקווה בשבילך
שתצליח.
לא, שיקרתי. מה שאני באמת מקווה בשבילך זה שכשלבסוף תיפול (וזה
רק עניין של זמן עד שזה יקרה), יישאר שם מי שירצה לתפוס אותך.

אני? אל תדאג לי... בקרוב יהיה לי מישהו שיצחיק אותי, שידע
לגעת בי, שיכיר אותי, שיאהב אותי... שיתפוס אותי.