אורנית אורן / ואיך זה מרגיש |
שדמעות שוב עומדות לי
בקצה העיניים
פורצות החוצה
גלים מתנפצים
אל תוך ים
סערה של ברקים
בשמיים
רעמים מחרישים את אוזניי
שוב נוגעת בחול הקריר
שוב רוצה לעצום את עיניי
ולצרוח
לשכוח,
לסלוח על מה שהיה
ולקום
לקום אל זריחה חדשה
ואיך החיוך של אתמול משתנה לו
מראת האמת משקרת שוב
מסיכות של זיוף עומדות לפנינו
שוב הגיע לו
שלב הייאוש
זיכרונות נעלמים ברוח
מתפוגגים ברגע אחד
לומר הכל בלי לומר מילה
לשתוק איתכם
באותה הנשימה
ולצרוח
לשכוח,
לסלוח על מה שהיה
ולקום
לקום אל זריחה חדשה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|