[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








- הלו... הלו... הל-
- הלו? הי! שלום.
-  ...
- הלו?
- כן?
- שלום, שמי אילת, אני מתקשרת ממרכז הסקרים בבאר שבע...
- באר שבע? מוזר...
- למה מוזר?
- מה? סתם.
- אה. אמ... אנחנו עורכים סקר...
- אה-הא...
- זה סקר של בערך חצי שעה. יש לך זמן?
- אם יש לי זמן? כן, אני פה באוטו ויש לי נסיעה ארוכה.
- הבנתי. אז את רוצה לענות על הסקר? יש לך סבלנות?
- אמ...
- אם לא בא לך אז לא.
- באיזה נושא זה?
- כללי. סקר דמוגרפי כזה.
- דמוגרפי אה? בסדר.
- כן? את רוצה?
- אה... בסדר.
- אוקיי. מאיפה את?
- הרצליה.
- בת כמה את? סליחה, את יכולה להגיד לי רק איך קוראים לך קודם?
זה יהיה לי יותר פשוט ככה לפנות אלייך. אם לא אכפת לך. הסקר
בעילום שם אבל זה בשבילי שיהיה לי קצת יותר קל.
- אוקיי-
- לא חובה.
- אין בעיה, נוגה.
- נוגה? אוקיי, נעים להכיר אני אילת.
- נעים מאוד אבל אנחנו עוד לא ממש מכירות.
- נכון, את צודקת, כמובן. אני יודעת רק שאת מהרצליה ושקוראים
לך נוגה, ואת יודעת רק שאני אילת מבאר שבע. אבל בכל זאת, נעים
להכיר! חה חה
- כן, חה חה
- ואני גם יודעת שיש לך קול מאוד מיוחד.
- באמת? אה... טוב אני מניחה שזה נכון. ואת גם יודעת שאני
נוסעת לצפון.
- לא, דוקא לא ידעתי את זה. לאן את נוסעת?
- לאן אני נוסעת?
- זאת אומרת, לא חשוב. מצטערת. לא הייתי צריכה לשאול.
- לא, פשוט לא ממש שמעתי אותך. אני נוסעת לחתונה של איזה מישהו
שאני מכירה. בנהריה.
- או הא, מתל אביב עד נהריה זה חתיכת נסיעה.
- כן, האמת שבגלל זה הסכמתי לענות לך על הסקר... בדרך כלל אני
לא מסכימה.
- זה נותן קצת גיוון בנסיעה המשעממת.
- כן. זאת אומרת, לא שכל כך שיעמם לי בנסיעה, אבל אני מניחה
שזה באמת נותן קצת גיוון.
- כן.
- אני מצטערת, שכחתי איך קוראים לך.
- חה חה, אין בעיה. אני אילת.
- אה נכון.
- אוקיי אז אם לא אכפת לך בואי נמשיך?
- מה שבא לך...
- אוקיי אז אמרת לי מאיפה את ובת כמה את.
- אמרתי לך?
- לא אמרת? אה, צודקת. אז בת כמה את?
- ...
- נוגה?
- עשרים ותשע.
- נשואה?
- לא.
- היית נשואה פעם?
- למה, נראה לך שבגיל עשרים ותשע אני כבר אהיה גרושה?
- יש כאלה.
- לא, לא הייתי נשואה.
- הבנתי. באמת לא נראה לי שתהי גרושה. את לא נשמעת כמו הטיפוס
למען האמת. אבל יותר נוח לי לשאול 'היית נשואה?' כי זה מכסה גם
את עניין הגירושין וגם אם את אלמנה. תארי לך שהיית אומרת לי
שאת לא גרושה, והייתי שואלת אם את אלמנה.
- לא נעים.
- ממש לא. במיוחד אם התשובה היא כן...
- זה חלק מהסקר?
- לא, מצטערת שסטיתי, התחשק לי לספר לך פשוט...
- אין בעיה.
- אני בכלל לא אמורה להגיד את זה, וזה בטח לא מעניין אותך.
- לא, זאת אומרת, אין בעיה, באמת.
- באמת? אוקיי אני שמחה לשמוע. אז, אוקיי נמשיך. יש לך חיות
מחמד?
- לא.
- היו לך פעם?
- כשגרתי עם ההורים נחשב?
- לא.
- אז לא.
- מה עשית בצבא?
- מאיפה לך שעשיתי בכלל?
- אה, לא עשית?
- לא, זאת אומרת, כן, עשיתי, אבל את צריכה לשאול גם את זה
קודם, לא? בימינו.
- למה?
- כי מלא אנשים בכלל לא עשו צבא.
- אה, אז לפעמים כשאני שואלת אנשים מה הם עשו הם פשוט אומרים,
'לא עשיתי'.
- אבל זה בטח מביך אותם, לא?
- אני יודעת? יודעת מה, אם זה מביך אותם זה בעיה שלהם. לא
מדאיג אותי כל כך.
- את צודקת.
- הם אלה שלא עשו.
- מאה אחוז.
- אז מה אמרנו שעשית?
- מש"קית ת"ש.
- באמת? גם אני!
- באמת? איפה שירתת?
- באיזור אילת, איפה את?
- אה.. אני בקריה. תמיד קינאתי באלה ששירתו באילת.
- באמת? למה? הכי חם!
- אבל זאת העיר הכי כיפית.
- מצחיק שאת אומרת את זה. אני תמיד קינאתי באלה ששירתו בקריה!
- בקריה?!
- כן, זה ממש ליד הקניון הזה, לא?
- כן, עשרה מטר בערך.
- הלוואי עלי, אני הייתי לוקחת אוטובוס רק כדי להגיע לדוכן
פלאפל או משהו.
- גם אני הייתי עושה את זה, בעזריאלי הרי אין פלאפל.
- איפה?
- עזריאלי? זה הקניון הזה.
- אה. אז באמת במקום לאכול שם היית לוקחת אוטובוס וקונה
פלאפל?
- כן!
- מה את אומרת...
- כל הבתי קפה והמסעדות שם לא משתוות בכלל לפלאפל טוב.
- בטח, חופשי.
- אה הא.
- אוי אני רואה עכשיו שדילגתי על שאלה קודם, אכפת לך שנחזור?
- לא, איך שאת רוצה.
- הייתי צריכה לשאול אם אי פעם היית מאורסת.
- מאורסת?
- כן. זה מהחלק הקודם, פשוט דילגתי על שאלה.
- מה האפשרויות?
- סליחה?
- זאת שאלה אמריקאית?
- אה... מצטערת, לא.
- אמ... לא, אף פעם לא הייתי מאורסת.
- אוקיי. את בטוחה?
- כן, ברור שאני בטוחה, מה זאת אומרת?
- פשוט התלבטת...
- אה.
- אוקיי אז אני רושמת שלא.
- הציעו לי נישואין פעם אבל.
- אה, וואלה? וסירבת?
- זה אותו אחד שאני בדרך לחתונה שלו.
- מה?! פשש... יא אללה איזה סרט.
- כן אה?
- את סירבת לו ועכשיו את הולכת לחתונה שלו?
- כן... טוב, זה היה לפני שנים.
- אה.
- אולי איזה ארבע.
- וכל כך מהר הוא הציע לעוד מישהי?
- היית מאמינה? אני הייתי בשוק!
- כן...
- אבל היא ממש חמודה. והם מאוד מאוהבים.

- ואת והוא נשארתם ידידים?
- כן, את יודעת, כמה שאפשר.
- זה לא קל.
- לא, זה ממש לא קל. אני התלבטתי הרבה אם בכלל לבוא לחתונה,
אבל אני חושבת שזה היה לא יפה לא לבוא.
- כן, זה סיפור החתונות האלה.
- יכלתי להמציא איזה תירוץ, אבל, לא יודעת. את חושבת שלא כדאי
שאני אבוא?
- את עוד מרגישה משהו לגביו?
- אני? לא. לא יודעת. אני אוהבת אותו בצורה אחרת עכשיו.
- כי תאמיני לי, כשגברים שומרים על קשר עם אקסיות, ועוד כאלה
שזרקו אותם, זה בדרך כלל כי עוד יש להם רגשות כלפיהן. מנסיון.
- מאיפה לך שאני זרקתי אותו?
- מה?
- מאיפה לך שאני זאת שזרקה אותו?
- את אמרת לי.
- אני אמרתי את זה?
- אמרת שהוא הציע לך נישואין וסירבת, לא?
- כן, אבל זה לא אומר שזרקתי אותו...
- אל תגידי לי שנשארתם ביחד אחרי זה!
- נשארנו, נשארנו, למה לא?
- כי את לא רוצה להתחתן איתו, אז בשביל מה?
- ככה!
- טוב, מצטערת שאני מחטטת ככה. זה ממש לא בסדר, בואי נמשיך
בשאלון ונשכח מזה.
- בסדר בסדר, מה כל כך דחוף לך להמשיך בשאלון?
- פשוט שאם אני לא מסיימת, אפילו שאלה אחת שלא הספקתי, אני
זורקת את השאלון לפח. אין מה לעשות איתו. אז אני רוצה פשוט
לסיים.
- טוב.
- אני מטערת, זה לא היה במקום מצידי.
- לא, זה בסדר.
- בכל מקרה, סליחה.
- זה פשוט שרציתי להיות איתו, אבל זה היה מוקדם מדי. רציתי
שנהיה ביחד עוד כמה חודשים, נראה איך הולך, נגור ביחד, ואז
נתחתן. אבל הוא לא רצה לחכות. ואז כבר ראינו שאי אפשר להמשיך
ככה. אפשר להגיד שזאת היתה פרידה הדדית.
- הדדית?
- כן, אני יודעת מה אומרים, שאין כזה דבר, אבל תאמיני לי
ששנינו ידענו טוב מאוד שזה לא הולך.
- מממ.
- ועכשיו אני בדרך לחתונה שלו עם מישהי אחרת, ואפילו אין לי בן
זוג.
- זה הכי קשה ככה.
- נכון. אבל אני שמחה בשבילו, לפחות הוא מצא מישהי.
- אז את כבר לא חושבת עליו בצורה רומנטית.
- רומנטית? מה פתאום. זה היה סיום כל כך סופי אצלנו, עכשיו הוא
כמו חברה טובה שלי.
- אני מבינה. טוב, אני לא אפריע לך יותר, רק עוד שאלה אחרונה
אם אפשר גברת פלדמן-
- פלדמן?
- אוי, סליחה, זה השם של הבחורה הקודמת שראיינתי. התכוונתי
נוגה.
- פלדמן זה השם משפחה שלו.
- של מי?
- זה שהציע לי נישואין. משפחת פלדמן מבאר שבע.
- באמת? איזה צירוף מקרים. אם היית מסכימה זה היה השם שלך
עכשיו.
- כן, את צודקת.
- טוב אז זה הכל, שתהיה לך נסיעה נעימה. ולילה טוב.
- לילה טוב אילת.

- מזל שכבר ניתקת, אילת, כשסיימנו לדבר הדלקתי את הרדיו ובדיוק
התחיל 'forever not yours' של א-הא. כמעט פספסתי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בכיתה ג' ברחתי
מההופעה של החוג
לבלט במתנ"ס, כי
לא יכולתי לעמוד
על במה

לא תימנייה
בכלל, בוידוי
מרגש


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/12/09 19:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דותן טוקס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה