המוות אולי נשמע כמו משהו כואב או משהו שיגיע בסוף לכולנו.
אני, האמת לא יודע. אני לא חושב שכולם מתים. יש כאלה שכנראה לא
יזכו לעוד הזדמנות. אבל יש כאלה שלפי דעתי מקבלים עוד הזדמנות
- פשוט בגוף אחר. כן בגוף אחר, זהו בגוף אחר
אבל המוות גם צריך לדעת מתי ואיך לקבל אותו, למשל אסור לך למות
כשאתה לא שלם עם זה שזהו, פה כנראה שאתה עלול לא לחזור.
כנראה שאם זה לא יקרה, אתה פשוט גם אחרי המוות לא תשלים עם זה
שאתה מת ותתקע בעולם הזה ו"תחייה" כרוח אומללה וכאבת וכנראה
תוציא את הזעם על הרבה מאוד אנשים

יש הרבה סוגים של מוות.
יש מוות אמיתי פיזי מוחשי או איך שאתם רוצים לקרוא לזה, שזה
כביכול
אתה עוצם את העיינים האוויר מפסיק להכנס וכל תהליכי החיים
מופסקים.
זהו המוות המוכר ביותר.

יש מוות נפשי שזה בכלל מצחיק,
מוות נפשי זה כשהנפש שלך מתה פשוט ואתה ממשיך לחיות. אמנם אתה
חסר רגשות וחסר כל חוש ביקורת וטאקט שזה כשלעצמו יכול להיות
ממש מצחיק לפעמים לראות אותך מהצד, אבל זה מצד אחר גם לא מצחיק
כי כל החיים האלה פשוט יהרסו לך ואתה תהיה בנאדם מריר גועלי
וכנראה קצת עד הרבה מאוד לא שפוי. ומה שיוביל אותך למצב של
התאבדות, שזה כמובן יוביל אותך למוות סוג א' שזה המוות הפיזי.

יש התאבדות
אוקיי זה החלק שלה יש שני סעיפים.
אני אתחיל בסעיף ה"יותר נחמד" כביכול
יש התאבדות שכנראה חיית חיים אומללים
ופשוט לא יכולת לסבול יותר סביר להניח שהיה לך מוות נפשי ואז
עברת למוות פיזי. כן הכל זה גלגל אחד אם לא הבנתם

יש את ההתאבדות שלא הייתה אמורה להיות.
טוב פה האמת זה קצת רציני כי זה קצת נוגע לי.
אוקיי... אז פה אתה נמצא במצב מוות נפשי אבל אתה אומר לעצמך:
"אני לא אמות ואני לא אהיה חלש אופי ואני פשוט אתאבד לא!"
במקום זה אתה מתמודד עם הכאב עם מורפיום! כן סמים... או כל
מיני דברים טיפשיים שאתה בכלל לא אמור לגעת בהם, אתה עושה עוד
שורה ומעשן עוד גנג'ה ואומר לעצמך בטח החיים טובים לשלו ארבע
שעות הכל בסדר שכחתי מהכל!
אחרי ה"האפי טיים" שלך אתה פתאום כבר לא מוצא את עצמך שמח אתה
מוצא את עצמך עם מסך שחור שנעלם מהחיים שלך, אתה מוצא את עצמך
בלי תאבון, בלי רצון לחיות בדיכאון אבל, עם רצון לעוד!
אז אתה עושה עוד פעם עוד גנג'ה ועוד כמה דבריים טיפשים
וביינתים, הגוף שלך קורס ובסוף אתה עובד למוות פיזי.

אז זהו - שלא..
קודם מגיע למוות הנפשי. אבל לא בצד המצחיק שלו. אלא בצד האומלל
שלו, אתה הופך להיות לא אכפתי בלי טעם לחיות בלי שום רצון
לכלום, אפילו החברים שלך אומרים שהשתנת.
לא שזה מוסיף על העול שאתה חווה.
אז מה אתה עושה כדי להחלץ מהמצב?!
מדליק עוד גאנג'ה.

ואז לפני שאתה מצליח להבין,
אתה בבית חולים עם מכונת הנשמה.
ויום למחרת החלום שלך התגשם.
אתה מפורסם,
התמונה שלך מופיע בעיתון תחת כותרת:
"נער כבן 16 מת אתמול אחרי שהסניף דבק"

אז אני אסביר לכם למה זה התאבדות ולא מוות פיזי.
אתה הורג את עצמך עם כל זה. אתה פשוט לא שם לב אבל אתה הורג את
עצמך.

ואתם יודעים מה?
מוות זה דבר טבעי שיבוא לכולם, מוות זה, מוות, זה. אני אגיד
לכם מה זה מוות: מוות זה עוד שלב בחיים שלנו. כןן זה בידיוק מה
שזה...

שליטה בדרך שתמותו לא יהיה לכם אלא אם כן תשכרו לעצמכם רוצח
שכיר שיהרוג אותכם.
אבל שליטה ברצון שלכם, בהשלמה שלכם עם זה כן יש לכם.
ואני מקווה שכולם ידעו בסוף שהחיים שלנו זאת מתנה תנצלו אותם
בלי תום. אבל למה לנצל אותם לרעה עם אלכוהול וסמים?!
מקווה שמשהו בטקסט הזה הזיז לכם את קצה השערה.

אז אני אסגור עם המשפט הזה:
"מוות זה עוד שלב בחיים שלנו"