[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יובל שמחה
/
ענתה ושתקה

בין ההריסות של פיקוד העורף
לקחתי את עצמותיי
אזרתי אומץ להביט בטלפון הנייד שלי
לא הייתה שם שום שיחה ממנה, וגם לא הודעה
אני זוכר את המשקל של הטלפון הנייד שלי
הוא היה כבד, פאתטיות סלולרית שנת 96
זה לא היה נוקיה
אלא חברה אמריקאית
הם יודעים לייצר בדידות כשצריך

התקשרתי אליה, אבל לא בחיוג המהיר
רציתי להרגיש את הספרות
כל אצבע שלחצה, לחצה אותי יותר
וחשבתי לוותר ווויתרתי
זו כבר לא הסקרנות שממשיכה
למשוך אותי אל התופת
זו התופת בעצמה
בכל כובד משקלה
על האצבעות שכמו אומרות:
"אנחנו חייגנו, עכשיו אתה, תקשיב, תגיב, תביא לה אותך!"

איך ברגע הכל השתנה
היא לא ניתקה
ענתה ושתקה
והיה יכול להיות אחרת
רציתי להשאיר לה מילים







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם הוא פנוי
יש סיבה טובה
לכך



תזכרו!!!!!


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/2/09 17:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יובל שמחה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה