[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אולגה דורפמן
/
אמצע הלילה

התעוררתי באמצע הלילה.
הוא ישן לידי כה שליו. פניו היו כה רגועים, פני מלאך
בהתגלמותו. אור הירח נח על פניו ועל גופו,
הוא שכב בצורת עובר בתוך בטנה של אימו, העברתי את קצות אצבעותי
על עורו השחום.
עפעפיו זזו ברוגע, כנראה חלם משהו עלינו. קמתי ממטותינו,
הדלקתי אור במסדרון.
חיממתי מים, הכנתי כוס שוקו חם והדלקתי סיגריה. הראשונה
והאחרונה להיום. לבשתי מעיל על גבי כותונת הלילה שלי, שהוא כל
כך אהב.
נעמדתי לידו, ידיו נחו על חלקי הריק של המיטה. ידעתי שאם אתעכב
עוד שבריר שניה לא אוכל לעזוב וללכת. כיסיתי אותו עם השמיכה,
נשקתי למצחו ויצאתי לדרכי.  
הייתי יחפה, קור האספלט פלס את כפות רגלי, הרגשתי אלף מחטים
קורעות את עורי. רוח עזה סטרה על פני, וטיפות גשם שטפו את כל
החטאים שלי. פעם ראשונה בחיים הרגשתי טהורה ונקיה מכל הליכלוך
שהתלכלכתי בו במשך חיי הקצרים.
הכבישים היו ריקים ממכוניות, אור הפנסים האיר את דרכי, דרך
המעונים הקדושים כך קראתי למסלול הכי ארוך של חיי.
הדרך הובילה אותי לגשר הממוקם במקום מוסתר. לא כולם מכירים את
המקום. בין עצים גבוהים ושיחים נמוכים מסתתר לו גשר צר, מתחתיו
זורם נהר, שמשנה את אופיו כל עונה. בקיץ הוא שקט ורגוע, וילדי
הכפרים טובלים בו את גופם השזוף מקרני השמש. ובחורף הוא אוסף
לתוכו את מי הגשמים, ושואג מרב עוצמתו. הרבה נפשות אבדו בו,
ונשטפו בזרמיו לשמים.
התישבתי על מעקה הגשר, כל-כך הרבה רגעים נפלאים היו לנו פה.
לכאן הוא לקח אותי לפגישתנו הראשונה ואני נשביתי אחרי המקום
ולא יכולתי לעזוב. כשהתנשקנו העצים שרו לי שירים ורוח שיחקה
בשערותי. על אחד העצים היו חרוטים שמותינו, והעץ בגדילתו נשא
אותם מלא.
על גדות הנהר עשינו אהבה, קצת מפוחדים קצת נרגשים מהעובדה שכל
מי שהיה עובר בגשר יכל לראותינו ברגע כה שלנו.
כשהיה קשה הייתי בורחת לפה הבעיה שהוא תמיד ידע איפה לחפשני.
אני יודעת שנועדנו אחד לשני, אהבה כזאת מוצאים רק באגדות
והאגדה שלי הייתה פה על פני האדמה.
תמיד תכננו איך נתחתן, נבנה בית קטן, נוליד ילדים. עמדתי לנפץ
את חלומותיו. רועה כרסם בגופי. מאכל לתוכו עוד ועוד חלקים
בריאים.על ילדים כבר לא יכלתי לחלום, גם לא על חיים לצידו.
לא יכלתי לתת לעצמי לדעוך למול עיניו. במיוחד כשכבר לא היה מה
להציל. לתת לו להתמסר אלי בלי לבקש חזרה. אני יודעת שהאש בליבו
תמשיך לבעור, בסופו של דבר היא תבער עבור מישהי אחרת. אותה
האחת שתתן לו חיים, חום, אהבה, משפחה שהוא כל כך זקוק לה. תתן
לו המשכיות נצחית ותביא לו ילדים.
אני מצידי אהפוך לרוח ואדריך אותו במסלול הלא נודע של החיים.
אלטף את פניו, ואגרש כל רע.
המחשבה הזאת צובטת את ליבי, עוקרת אותו ללא רחמים. אסור לי
לחשוב, כי אם אתפתה לראות את זיו פניו עוד פעם אהפוך
לאגואיסטית של חייו. לעלוקה שתמצוץ ממנו את כל האושר.
אני לא מרגישה יותר את כפות רגלי וידי. גופי נרעד מחדש עם כל
משב הרוח.
אני נעמדת על המעקה שכל כך הרבה פעמים נשענו עליו ביחד מביטים
על זרם הנהר השואג.  
זה לא שעזבתי ללא זכר ובלי מילים. על שולחננו בביתנו החם מחכה
המשך החיים, ומילותי האחרונות המיועדות לו.
עוד קצת רק עוד משב רוח אחד חזק, ומי הנהר עוטפים אותי בים של
אהבה קרה, נושאים את גופי אל מעבר לאופק.
למקום שאהיה שם לרוח ואשמור על אהובי עד שניפגש בסוף החיים
ונחייה בשמיים את החיים
שלא יכלנו לחיות על פני האדמה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מוכר: "אחי, זה
מערכת בנזונה עם
מנוע וירטואל
ממורי מעודכן
לגמרי, פייג'ינג
מותאם באסמבלי
לשישה מעבדים
שונים, תמיכה
בממורי מפד
פיילז גם מעל
רשת ומדיות
מוזרות אחרות,
ושימוש
באם-אם-יו של
לפחות שלושה מהם
הרבה יותר טוב
מהמתחרים.
"
קונה: "לאמא של
מי אתה קורא
יו?!"

-- מה היה
קורה אם חנונים
היו קונים חלקי
קרנל בשוק
הכרמל.


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/12/09 7:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אולגה דורפמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה