בכל פעם שמתחשק לי לקרוא משהו חדש
אני הולך ולוקח את האקדח מהמגירה
את הכדורים מהשידה
ואת השפיות אני מסיר מעלי
ותולה אותה על יד המעיל היקר מקולמר
התקרה, לרוב, מתחילה אז לדמם

בכל פעם שמתחשק לי לקרוא
זה יכול להיות שיר
זו יכולה להיות נובלה
זה יכול להיות רומן
זו יכולה להיות הבת הקטינה של השכן
שמזדחלת על ארבע אל תוך הזיותיי

בכל פעם שמתחשק לי
המעיים שלי תופחים וגדלים
המקום שנשאר בורח לישות אחרת
הקיום הפיזי שלי מוטל בספק
וממשיך להיטלטל שם
כדור שיריתי לתוך הגרון עכשיו התפוצץ

בכל פעם
החלון נסדק, האריחים מאבדים צורה
נעלי הבית שלי מתחילות לנבוח
העיניים שלי מזוגגות עכשיו
אדם אקראי חולף על פני זגוגיות הראווה
אף אחד לא יקנה את המוצג

בכל פעם שמתחשק לי לקרוא משהו חדש
אני מוותר ומוצא משהו אחר לעשות.

3.1.09

הערת מחבר: קולמר (Colmar) היא עיר במזרח צרפת, בסמוך לגבול
עם גרמניה