א. עומר / כתמי הדמעות |
על הדף עדיין
לא יבשו, גם עיניי...
כותבת מכתב
יחידי, אליך הוא.
לא יגיע לעולם.
צופה לאופק,
לסימן המבטיח
ששכחת, במרוצת הזמן.
מתנחמת בעובדה
היחידה, שהבטחת
אך יודעת שלא תשוב עוד לעולם.
שוקעת באופק,
בכל יום בלעדיך
השמש לא אתי
והיום מסרב לחלוף.
טובעת במציאות,
שבעיניי לא שקטה בלעדיך.
זוכרת את שהבטחת
אך בדידות ממשיכה לעטוף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|