חושב רבות על השיר
שיכול היה להיות שלנו
ועל כל הזכרונות
שהיינו לוקחים איתנו.

על רגעים של עצב
ועל יותר רגעים של שמחה
על זמן שפועם בקצב
ועל הנשיקה הראשונה.

לא... הזמן לא באמת קיים
מסרב לפקוח את הבוקר בידיעה שאת לא כאן.
לא... האושר הוא שם
מסתתר מפניי במעיינך הנעלם.

חושב רבות על עינייך
שיכלו להאיר את דרכי
ועל פעימותייך
שיכלו לפעום בקרבי

על איך אשמור על תמונותייך
ועל עונות המשנות את הנוף
על הגלים בשערך
המתנפצים לי על החוף.

לא... הזמן לא באמת קיים
מסרב לפקוח את הבוקר בידיעה שאת לא כאן.
לא... האושר הוא שם
מסתתר מפניי במעיינך הנעלם.

לא יכול להפסיק ולחשוב
על מה שהיה יכול להיות
מדמיין חיים שלמים שלנו יחד
אך בבוקר הכל נשאר בחלומות.

איך היית אומרת
אותך אני אוהבת.
דמעה זולגת רק מן המחשבה.

אם כן היית נשארת
אולי היית חוזרת
מאותו יום ארור שאת ליבי חתם.

לא... הזמן לא באמת קיים
מסרב לפקוח את הבוקר בידיעה שאת לא כאן.
לא.. האושר הוא שם
מסתתר מפני במעיינך הנעלם.