נגמרו לי המילים
והשתיקה כואבת,
אמרנו שלא נפרד.

את אורזת ועוזבת
תני עוד הזדמנות,
ומבקש חיוך אחרון ממך.

חלקנו מבט אחרון,
זכרונות הן כל מה שנותר.
מענייך זלגו להן סיבות,
אך מפיך דבר לא נאמר

הדמעות שככו,
שאת לא חוזרת.
קשה לי עם זה
שאת עכשיו רחוקה.
אל תתני לי לאבד
היא כל שבי נותרה
כל שנותר לי בחיי
היא התקווה

מהתמונה עולה חיוך כל כך אהוב,
ומחשבות לוקחים אותי אליך.
הכל פתאום נראה וורוד
לא זוכר איך איך התחלתי, לבכות.

מעניין על מה את חושבת
ואם אני אחסר לך מחר.
אם יש לך מושג איך הכל
הסתבך... ונגמר?

הדמעות שככו,
שאת לא חוזרת.
קשה לי עם זה
שאת עכשיו רחוקה.
אל תתני לי לאבד
היא כל שבי נותרה
כל שנותר לי בחיי
היא התקווה.