[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







א. עומר
/
המחר

נגמרו לי המילים
והשתיקה כואבת,
אמרנו שלא נפרד.

את אורזת ועוזבת
תני עוד הזדמנות,
ומבקש חיוך אחרון ממך.

חלקנו מבט אחרון,
זכרונות הן כל מה שנותר.
מענייך זלגו להן סיבות,
אך מפיך דבר לא נאמר

הדמעות שככו,
שאת לא חוזרת.
קשה לי עם זה
שאת עכשיו רחוקה.
אל תתני לי לאבד
היא כל שבי נותרה
כל שנותר לי בחיי
היא התקווה

מהתמונה עולה חיוך כל כך אהוב,
ומחשבות לוקחים אותי אליך.
הכל פתאום נראה וורוד
לא זוכר איך איך התחלתי, לבכות.

מעניין על מה את חושבת
ואם אני אחסר לך מחר.
אם יש לך מושג איך הכל
הסתבך... ונגמר?

הדמעות שככו,
שאת לא חוזרת.
קשה לי עם זה
שאת עכשיו רחוקה.
אל תתני לי לאבד
היא כל שבי נותרה
כל שנותר לי בחיי
היא התקווה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הפחד הכי גדול
הוא ללכת בלילה
בסמטה חשוכה ואז
מישהו יבוא
מאחורה ו...

טוב, אולי אני
רואה יותר מדי
סרטים...


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/2/09 9:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
א. עומר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה