אביגיל גואל / הנה אני |
שקט שסורר את האור הגדול
מול מראה, לבדי, צל לידי
עיני נאטמות על ידו.
לאחר התמודדות נוספת, שקרית.
משהו שקרה, שלב, תהליך-לא אמיתי.
נשארתי ועודני אני
והוא עוד לצידי.
ליפול, לקום ולא לשכוח
לתת, לקחת גם בכוח.
מגיע לי ולא רק לה...
היום, עכשיו שלי!
ולא... לא שלה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|